חיפוש
  • רדיו כחול לבן

חג פורים שמח

"והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור, משפחה ומשפחה, מדינה ומדינה ועיר ועיר, וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם". (מגילת אסתר ט',כח)


נס פורים אירע בתקופה שלאחר חורבן בית המקדש הראשון ולפני שנבנה בית המקדש השני. חז"ל הוסיפו את פורים לחגי ישראל וקבעו לו תפילה מיוחדת ומצוות מיוחדות.


המועד המדוייק שבו אירע סיפור המגילה, גזירת המן ונס פורים, על פי מסורת ישראל, הוא בשנים ג'תד-ג'תה, 355-356 לפני ספירת הנוצרים.

מדובר בתקופת הביניים בין בית המקדש הראשון לשני. הסמכות היהודית העליונה היתה כנסת הגדולה, הסנהדרין. מרדכי היהודי היה אחד מחבריה, ומהבולטים שבהם. נוסף על כך, היה מעורה בחיים המדיניים והציבוריים. ידוע לנו שהוא נמנה עם שרי החצר של מלכות פרס ומדי והיה יושב בשער המלך.

היו כמה מחברי הסנהדרין שלא הסכימו עם דרכו של מרדכי. הם סברו שחברי הסנהדרין צריכים לעסוק בתורה בלבד, ללא עסקנות ציבורית. אולם רוב חברי הסנהדרין הלכו בדרכו של מרדכי, ולצד ההתעמקות בלימוד התורה, פסיקת ההלכה ומלאכת השיפוט, עסקו גם בצורכי ציבור. שיקולים אלה הצדיקו את עצמם ואיפשרו את הצלת עם ישראל מגזירת ההשמדה.

את קביעתו של פורים כיום טוב לדורות, אנו פוגשים לראשונה במגילה עצמה.

"וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים. לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ, בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאוֹיְבֵיהֶם וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב, לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים . וְקִבֵּל הַיְּהוּדִים אֵת אֲשֶׁר הֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹת, וְאֵת אֲשֶׁר כָּתַב מָרְדֳּכַי אֲלֵיהֶם. כִּי הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי צֹרֵר כָּל הַיְּהוּדִים חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים לְאַבְּדָם, וְהִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לְהֻמָּם וּלְאַבְּדָם. וּבְבֹאָהּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אָמַר עִם הַסֵּפֶר יָשׁוּב מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה אֲשֶׁר חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים עַל רֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ. עַל כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה פוּרִים עַל שֵׁם הַפּוּר עַל כֵּן עַל כָּל דִּבְרֵי הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת, וּמָה רָאוּ עַל כָּכָה וּמָה הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם. קִיְּמוּ (וקבל) וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲבוֹר לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם , בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר, וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם."


תהליך קבלתו של פורים וקביעתו כחג לדורות, היה מורכב. חז"ל שקלו גם את החשש מתגובת העולם הלא יהודי. היו גם שיקולים הלכתיים, האם ניתן להוסיף חג, האם יש סמכות לעשות זאת. אולם בסופו של דבר נוצר רוב ברור שתמך בהוספת חג הפורים לחגי ישראל.

עם הזמן נעשה פורים חלק בלתי נפרד מחגי ישראל, עד שבתלמוד אנו מוצאים את רבי יהושע בן קרחה משווה בין גאולת פורים לגאולת מצרים, ומסיק שנס ההצלה של פורים גדול מגאולת מצרים.

על השתרשותו של החג, יכולה להעיד העובדה שמצוותיו ודיניו הצריכו לייחד לו מסכת מיוחדת בתלמוד, מסכת מגילה. לימים, בימי הגאונים, חוברה גם תפילה מיוחדת לפורים, המוכרת לנו כתפילת ועל הניסים. הרמב"ם כותב על פורים: ואף על פי שכל זיכרון הצרות ייבטל (בימות המשיח), שנאמר: כי נשכחו כל הצרות הראשונות וכי נסתרו מעיני, ימי הפורים לא ייבטלו.


ייחודו של חג פורים.


  • זהו החג היחיד בלוח השנה העברי שפוצל לשני ימים ולעיתים אף לשלושה, בפורים המשולש, המשתנים ממקום למקום. בערים שהיו מוקפות חומה בזמן יהושע בן נון, חוגגים את החג יום אחד אחרי יישובים וערים שלא היו מוקפים חומה בזמן יהושע בן נון. שאר חגי ישראל נחגגים בכל המקומות באותו זמן, אם כי בחוץ לארץ מוסיפים יום טוב שני של גלויות.

  • זהו החג היחיד ביהדות שמדגיש ומעודד שתיית יין, כמאמר חז"ל: "חייב אדם לבסומי עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ז', עמוד ב').

  • בחג הפורים תיקנו סעודה ומעשי רעות כהודאה על הנס, שלא כמו בחג הפסח וחג החנוכה שבהם תיקנו אמירת הלל להודות על הניסים. על פי הרב מרדכי יפה, סיבת הדבר היא כי בפסח וחנוכה הייתה הצלה רוחנית, להבדיל מחג הפורים שבו הייתה הצלה גשמית.

  • מדרש מפורסם גורס כי "כל המועדות בטלים לעתיד לבוא, חוץ מפורים שאינו בטל, שנאמר: 'וזכרם לא יסוף מזרעם'". יש מסבירים כי בפורים מתגלה שגם על ידי אכילה ושכרות ניתן להגיע לקדושה.

  • דרשה המובאת בתיקוני הזוהר, מציינת את חשיבותו היתרה של החג, בכך שהיא מקשרת את החג ליום הכיפורים: "פּוּרִים אִתְ קְרִיאַת עַל שֵׁם יוֹם הַכִּפּוּרִים, דַּעֲתִידִין לְאִתְעַנְגָא בֵּיהּ, וּלְשַׁנּוּיֵי לֵיהּ מֵעִנּוּי לְעֹנֶג." (תיקוני זהר נ"ז, ב') תרגום: "פורים נקרא על שם יום הכיפורים, שעתידים להתענג בו, ולשנות אותו מעינוי לעונג".

  • הדמות המרכזית באירועים שהובילו לביטול הגזירה היא אישה, אסתר המלכה, שהפכה להיות האישה החזקה ביותר באימפריה הפרסית. גם עצם הפיכתו של מאורע ההצלה לחג היסטורי נזקף על פי רבי שמואל בר יהודה בתלמוד הבבלי ליוזמתה של אסתר, שביקשה מחכמי ישראל באותה תקופה: "קבעוני לדורות". חכמי ישראל דחו את בקשתה בטענה שהדבר יגרום לקנאת האומות בישראל, אך אסתר השיבה שהמאורע ממילא נרשם בספר דברי הימים למלכי פרס ומדי. בנוסף, נשים חייבות בכל מצוות החג אף שאלו מצוות עשה שהזמן גרמן שבדרך כלל נשים פטורות מהן, מכיוון שאף הן היו באותו הנס. לפי הרשב"ם שהיו עיקרו של הנס, לפי בעלי התוספות שניצלו בזכות הנס, ולפי הריא"ז שהיו זרז לנס.



רדיו כחול לבן מברך את מאזיניו בברכת חג פורים שמח

0 צפיות